"התנועות האלו שהעוברית עושה ומרחיבה לי את הלב בכל פעם מחדש!
כשהילדים מבקשים לגעת
או כשאני פשוט שמה את ידם על הבטן
והיא באמת זזה
הם כל כך מתרגשים
הם כל כך מתלהבים
אין רגע מושלם מזה.
אתמול אספתי את גיא מהגן ואני עם צירונים, משום מה במיוחד כשאנחנו הולכים ברגל.
ביקשתי מגיא רגע לעצור כי כואב לי.. אז הוא אומר לי:
""אמא, אל תתייחסי אליה, זה בסדר בואי נמשיך"".
חמודי כזה ותמים.
הסברתי לו בדיוק מה זה אומר, ושהעוברית שלנו מתכוונת לצאת ממש בכל רגע.
הוא אומר: ""אבל אמא, דצמבר לא הגיע"".
אמרתי והסברתי לו שכן, דצמבר כבר הגיע ועוד שניה חנוכה.
וכן, שזה עלול לקרות היום או מחר או מחרתיים. הסברתי שאנחנו לא מתכננים את זה ושהקטנטונת תצא כשתהיה מוכנה ומזומנה.
אני ממש מדמיינת את הרגע שהם יבקרו בבית החולים ועולות לי דמעות של התרגשות.. אז שבוע 39 ואנחנו קרובים!"